דילוג לתוכן העיקרי
תושב בדו אל-באבא ליד חורבות ביתו. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 16.10.17
תפריט
נושאים

ישראל כה בטוחה ביכולתה לגרש קהילות פלסטיניות שכבר אינה טורחת לייצר מראית העין של הליך חוקי

בחודש האחרון הודיעה המדינה לשלוש קהילות פלסטיניות באמצעות השארת צווים על אם הדרך שהיא עומדת לגרשן מבתיהן ומאדמותיהן:

  • בצפון בקעת הירדן, הודיעה המדינה ב-.9.11.17 לתושבי שתי קהילות – אום א-ג'מאל ועין אל-חילווה – כי עליהם לעזוב את בתיהם בתוך שמונה ימים. קהילות אלה מונות 20 משפחות – שמתוכן 5 גרות במקום באופן עונתי – בהן 130 נפשות, 66 מהן בני נוער וילדים מתחת לגיל 18.
  • באזור מעלה אדומים, הודיעה המדינה ב-16.11.17 לתושבי קהילת ג'בל אל-באבא כי עליהם לעזוב את בתיהם בתוך שמונה ימים. קהילה זו מונה כשישים משפחות, בהן 284 נפשות, 151 מהן בני נוער וילדים מתחת לגיל 18.

ישראל פועלת לגירוש קהילות ברחבי הגדה כבר שנים רבות, ובניסיונותיה הקודמים הסתמכה לצורך כך בעיקר על צווים צבאיים העוסקים בתכנון ובנייה. ואולם, ההליכים מכוחם של צווים אלה ממושכים ומחייבים מיפוי מדויק של השטח ושל המבנים, והוצאת צווי הריסה לכל מבנה בנפרד.

והנה, מצאה המדינה מנגנון חדש, שהיא מקווה כי יאפשר לה לדלג על הליכים אלה ולזרז את גירוש התושבים: "צו בדבר מבנים בלתי מורשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1539) התשס"ד-2003". במקורו, נועד הצו לפינוי מתנחלים מ"מאחזים" שהוקמו ברחבי הגדה, ואולם המדינה לא עשתה בו כמעט שימוש לצורך זה. הצו מאפשר למפקד הצבאי להכריז על שטח ברחבי הגדה כעל "שטח מתוחם" ולהורות על פינוי כל הרכוש שנמצא בו. על בסיס צו זה חתם אלוף פיקוד המרכז, רוני נומה, על צווי הגירוש החדשים של הקהילות הפלסטיניות.

נראה כי המדינה כה בטוחה ביכולתה לגרש כפרים שלמים ללא כל השלכות בדמות ביקורת שיפוטית או בינלאומית, עד שאינה טורחת אפילו לייצר מראית עין של הליכים משפטיים. ואולם ההבדל בין ההליכים השונים הוא טכני בלבד: הליכי התכנון והבנייה מעולם לא עצרו את המדינה, וגם אם הצליחו לעכב את הגירוש, הם מעולם לא הסירו מאלפי בני אדם את איום הגירוש. כך, לאורך שנים ארוכות, אלפי פלסטינים בעשרות קהילות חיים כבר שנים תחת איום ממשי ותמידי, כאשר המדינה מסרבת להסדיר את מעמדם, לאפשר להם להתחבר לתשתיות מים וחשמל, להקים מוסדות חינוך לילדיהם, לסלול כבישים למקומות היישוב שלהם ולנהל שגרת חיים סבירה.

המדינה כבר הודיעה לאחרונה על כוונתה לגרש בחודשים הקרובים שתי קהילות נוספות – סוסיא בדרום הר חברון וח'אן אל-אחמר בסמוך למעלה אדומים. שר הביטחון אביגדור ליברמן הודיע כי בהעדר התנגדות מצד הממשל האמריקאי, קהילות אלה יגורשו עד אפריל 2018. הליכי הגירוש נגדן מצויים שנים ארוכות בבית המשפט העליון, שנמנע מלאסור על גירושם.

יהיו ההליכים מכוחם מנסה המדינה לגרש תושבים פלסטינים מבתיהם אשר יהיו, מדובר באותו פשע: העברה בכפייה של אוכלוסייה מוגנת – הנחשבת לפשע מלחמה. זאת, בין אם האלימות מופעלת באופן ישיר או עקיף, פיזי או אדמיניסטרטיבי. הן כאשר הגירוש נעשה בכוח והן באמצעות יצירת מציאות חיים בלתי אפשרית, הכופה על התושבים לעזוב את בתיהם ואת אדמותיהם – כך או כך, המהות היא אחת. כל המעורבים בביצוע פשע זה – כולל ראש הממשלה, שר הביטחון, השופטים שמאשרים את הגירוש ואלוף הפיקוד החתום על הצווים – נושאים באחריות אישית לביצועו.