דילוג לתוכן העיקרי

מעבר דירה בחברון: משימה כמעט בלתי אפשרית

מאז אמצע שנות התשעים מיישם הצבא מדיניות של הפרדה-תוך-אפליה במרכז העיר חברון. במסגרת מדיניות זו סגר הצבא רחובות ראשיים באזור לתנועת פלסטינים – חלקם נסגרו בפניהם לחלוטין ובחלקם הצבא מאפשר ת...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

מעבר דירה בחברון: משימה כמעט בלתי אפשרית

מאז אמצע שנות התשעים מיישם הצבא מדיניות של הפרדה-תוך-אפליה במרכז העיר חברון. במסגרת מדיניות זו סגר הצבא רחובות ראשיים באזור לתנועת פלסטינים – חלקם נסגרו בפניהם לחלוטין ובחלקם הצבא מאפשר תנועה רק להולכי רגל. אחד הרחובות הפתוחים רק לתנועת הולכי רגל הוא רחוב א-סהלה, שנמצא דרומית לאל-חרם אל-איבראהימי (מערת המכפלה). בשני צדדיו של הרחוב, במרחק של קילומטר אחד מהשני, מוצבים שני מחסומים, מחסום 160 ומחסום בית מרקחת (אבו ריש).

ביום שישי ה-7.7.17, התכונן עבד אל-ג'אבר חדאד, בן 26 נשוי ואב לשניים, לעבור עם משפחתו מדירה ששכרו בשכונת ג'בל ג'והר, לדירה מרווחת יותר ברחוב א-סהלה, בבניין הסמוך למחסום בית המרקחת (אבו ריש) וניצב כחמישה מטר ממנו.

בסביבות השעה 12:00 הגיעו למחסום הקרוב לדירה עבד אל-ג'באר ושלושת בני דודתו, שאדי, פאדי ונאדי אבו סניינה במשאית עם תכולת הדירה. לאחר שפרקו את הרהיטים ביקשו מהחיילים לאפשר להם לעבור במחסום. החיילים סירבו לבקשתם ואמרו להם להעביר את החפצים דרך מחסום 160 המרוחק מהדירה החדשה.

הארבעה נאלצו להעמיס את הרהיטים פעם נוספת על המשאית ועבד אל-ג'באר נסע יחד עם שאדי למחסום 160.

כך תאר עבד אל-ג'באר את מה שהתרחש במחסום 160 בעדות שמסר לתחקירנית השטח של בצלם, מנאל אל-ג'עברי ב-7.8.17:

בד אל-ג'אבר חדאד, בן 26. צילום: מנאל אל-ג'עברי. בצלם. 7.8.17.כשהגענו למחסום 160, ביקשנו משוטרי מג"ב לפתוח את המחסום כדי שנכניס את המשאית אבל הם סירבו לאפשר להעביר את הרהיטים במשאית. שאדי ואני התחלנו להוריד את הרהיטים לרצפה, במחסום בית המרקחת, השארנו כמה דברים קטנים כמו כריות ובגדים וביקשנו מנאדי ופאדי להעביר אותם דרך השער. אחרי ששאדי ואני הורדנו את הרהיטים לרצפה, דבר שהיה ממש מתיש בגלל משקל הרהיטים ועומס החום, הלכתי להביא את נאדר א-רג'בי שהוא תושב שכונת א-סלאיימה ויש לו עגלה שרתומה לחמור כדי שיעזור לי להעביר את הרהיטים.

בינתיים, במחסום בית המרקחת, פאדי ונאדי העבירו את החפצים הקטנים, כלי מטבח, כריות ושמיכות בשער המחסום. במהלך ההעברה התפתח עימות מילולי בין אחד משוטרי מג"ב לבין נאדי בן ה-19.

כך מספרת אשתו של עבד אל-ג'באר, שורוק, שהמתינה בדירה החדשה לרהיטים בעדות שגבתה תחקירנית השטח של בצלם, מנאל אל-ג'עברי ב-7.8.17:

המרחק בין מחסום 160 עד לדירה הוא בערך קילומטר. הילדים עזרו להעביר את הרהיטים שהעברתם הייתה קשה ומתישה מאוד.

בזמן שהייתי בבית וסידרתי את הרהיטים שבעלי עבד אל-ג'באר ובני הדודה שלו הספיקו להעביר לדירה, שמעתי צעקות. הסתכלתי מהחלון וראיתי את נאדי מתווכח עם אחד משוטרי מג"ב. הם צעקו וקיללו אחד את השני. ראיתי גם את הבת שלי מיאר לוקחת כמה כריות ובגדים מאחורי הקרוסלה ושמה אותם על הרצפה. ראיתי ששוטר מג"ב אחר לוקח את הדברים שמיאר שמה ומכניס אותם לבידוק האלקטרוני בחדר בתוך המחסום. נאדי ושלושת השוטרים שהיו במחסום התעצבנו מאוד וצעקו אחד על השני.

הרגשתי שהעניינים הולכים למקום לא טוב, אז רצתי למחסום 160 איפה שבעלי היה והודעתי לו מה קרה. אני ובעלי רצנו למחסום בית המרקחת ואחרינו הגיע נאדר א-רג'בי עם העגלה. נאדי ופאדי היו במחסום והתווכחו עם השוטרים. לאזור הגיעו שתי מכוניות שמהם ירדו כמה שוטרי מג"ב וביניהם מפקד. הם אזקו את נאדי בידיים והובילו אותו לתחנת המשטרה במערת המכפלה, ואנחנו המשכנו להוביל את הרהיטים ממחסום 160. השוטר במחסום החזיר לנו את הכריות והבגדים שהוא לקח ממיאר.

בערב כאשר סיימנו את העברת הציוד לבית, גיליתי כי חלק מכלי הבית נשברו, שהבגדים התלכלכו ושחלק מהרהיטים נהרסו.

בתחנת המשטרה, התעלף נאדי ופונה באמבולנס לבית חולים עאליא בחברון שם אובחן כסובל מתשישות ושוחרר לביתו לאחר מספר שעות.

מדיניות ההפרדה והגבלות התנועה לצד התנכלות, אלימות והטרדות יומיומיות מצד אנשי כוחות הביטחון והמתנחלים במרכז העיר העתיקה בחברון הפכו את החיים בו לבלתי נסבלים, וכבר הביאו לעזיבתם של אלפים מהתושבים הפלסטינים. מנגנוני השליטה הצבאית ומדיניות ההפרדה מייצרים מצבים מופרכים בהם אפילו העברת רהיטים וחפצים אישיים תלויה נתונה לשרירות לבם של כוחות הביטחון. כך, אפילו פעולה פשוטה יחסית של מעבר דירה הופכת להיות משימה כמעט בלתי אפשרית מבחינה לוגיסטית, פיזית ונפשית הטומנת בחובה, לצד מאמצים כבירים ואובדן רכוש, גם סיכון לעימות ולענישה.

סרטונים אחרונים